באותו רגע, היתה להם מודעות מעורפלת על המתרחש בגופם, משהו שהם התקשו לתארו. ואילו המטופלים שלא הצליחו, המשיכו לדבר בצורה רהוטה. השיחה היתה מהראש, הם לא חשו את גופם, והם לא חשו משהו שהיה להם קשה לתאר אותו. אין זה משנה כמה הרבו לנתח את הבעיות שלהם או להסביר אותן או לחשוב עליהן או לבכות בגללן, הטיפול שלהם לא הצליח.
המטופלים שהצליחו בטיפול ידעו להיכנס פנימה בצורה אינטואיטיבית. ג'נדלין עקב אחרי המטופלים הללו ופיתח שיטה מובנית לכניסה פנימה. ההתמקדות היא מתת טבע שהתגלתה ולא הומצאה, היא התגלתה ע"י צפייה במה שאנשים עושים כשהם מצליחים לערוך שינויים חיוביים בחייהם.
היכולת להתמקד מצוייה אצל כל אדם, נולדנו עם היכולת לדעת כיצד אנו חשים. אך עבור מרביתנו הפגיעות שסבלנו בילדותנו ותחושת הניכור שספגנו מתרבותנו גרמו לנו לאבד את האמון בגוף שלנו וברגשות שלנו, ועלינו ללמוד זאת מחדש.
ג'נדלין מצא דרך ללמד את אותה מיומנות רבת עוצמה ויעילה של ריפוי רגשי וכינה אותה "התמקדות"- Focusing.